עולם מושלם

מה יהיה עם העולם?

אנחנו רוצים נואשות שהוא ישתפר ויהיה טוב יותר. מי כמוני יודע, עם כל הערוצים הקולקטיבים והשבטיים שלי תמיד חלמתי על גן העדן האבוד.

אחד הפירות החמוצים יותר שטעמתי בתהליך ההתעוררות שלי, בעזרת היידע הזה, הוא היכולת לראות ששלמות העולם אינה שם המשחק. זה לא שאיני מקווה לעולם טוב יותר. תמיד אקווה, אך זהו לא שם המשחק...

אחרי שויתרנו על שלמות העולם בואו נתמקד בהתפתחות התודעה:

כל פעם שאנו מְגַנִּים משהו שאיננו מבינים אנו סובלים. וכולנו עושים את זה.

אנחנו מנסים להלביש מישהו אחר בלבוש התפור עלינו, מבלי להבין שהוא שונה מאיתנו. כל זה מתרחש עמוק עמוק בחדרי החדרים של המיינד שלנו, מבלי שנשים לב. מאוחר יותר אנו חווים את המתח ועוגמת הנפש בחיינו.

כשאני מעמיק ביידע, כל פעם אני "נתקל" בעוד תובנה חדשה שמצביעה על תופעה שלא הכרתי בקיומה. לפעמים היא מראה לי שדפוס התנהגות ששללתי אצל מישהו אחר הוא למעשה בר-תוקף ובר-קיימא. הדפוס הזה אינו קיים ברכב שלי ולכן לא זהיתי אותו כְּכָשֵׁר. חשדתי ופיקפקתי בו.

כל זה הביא למתח והיווה השפעה שלילית בחיי.

העניין הוא שאי אפשר לדעת את הכל. כל פעם אני לומד ומזהה עוד פסיק ב"ספר החיים", עוד דבר שלא זהיתי בגלל המגבלה של העיצוב שלי. אך ישנם אין-סוף פסיקים שעדיין לא זהיתי...

...לכן האסטרטגיה והסמכות הולכים כה עמוק. הם מלמדים אותנו לקבל את הטבע שלנו מבלי להבין! אנו לא מחכים שנבין את הכל, זוהי משימה בלתי אפשרית. אנחנו רק מסוגלים לדעת מה נכון לנו ולהכנע לו. ומכיוון שאנו משחררים את המיינד שלנו אנו גם לא שוברים את הראש עם מה שאנחנו לא מבינים אצל האחר. אנחנו כבר מתורגלים לא להבין. ככל שהַכְּנִיעָה שלנו מעמיקה אנו מרגישים יותר בנוח, לא רק עם עצמנו, אלא גם עם מה שאנו לא מבינים אצל האחרים סביבנו.

כיוון ששיחררנו את המיינד הוא אינו כה משמעותי עבורנו, ואינו יוצר מתחים מיותרים. כשיגיע הזמן נכיר עוד פסיק מספר-החיים, נכיר בעוד תופעה הקיימת בעולמנו. ועד אז לא נתמלא במתח בגלל משהו שאינו מתאים להבנתנו.

אנחנו נהנים מהמיינד שלנו מבלי לקחת אותו יותר מידי ברצינות.

באהבה, דביר יצחקי