בסקירה שלנו הגענו לשלושת הפלנטות המרוחקות יותר (אוראנוס, נפטון ופלוטו), שהתגלו יחסית רק לאחרונה. אורנוס הוא הפלנטה הראשונה שאיננו יכולים לראות בְּעַיִן עירומה.
הגילוי שלהן מצביע על התרחבות התודעה שלנו והיפתחוּת להשפעות "שמעבר" למוּכָּר ולידוע לנו.
הריחוק שלהם מראה שמסלול ההקפה שלהם הוא ארוך יותר והם נשארים ומשפיעים על כל שער וקו לאורך זמן ממושך יותר. כאשר הם מפעילים שער משמעותי במפה שלנו (כמו שער מגשר פיצול הגדרה וכדומה) הם ממש הופכים לחלק אינטגרלי מהתהליך ההתפתחותי שלנו.
אורנוס נשאר בכל שער כ- 1.3 שנים, ובכל קו כ- 79 ימים.
מכל הפלנטות, אין אף אחת שהיא כה קרובה לרוח התהליך והטבע שלנו, כמו אורנוס. מאז שאורנוס התגלה ב-1781, איכות החיים על הפלנטה הזאת השתפרה בקצב מדהים. מחזור ההקפה של אורנוס, בן 84 השנים, הפך להיות לתוחלת חיים ברת השגה באופן אוניברסלי עבורנו.
עם גילוי אורנוס, האנושות השתנתה ועברה מפורמט 7 הצ'אקרות בן אלפי השנים ל-9 מרכזי הרייב. האנושות עדיין לא הסתגלה כולה למחזור החדש. אבולוציה לוקחת זמן. הפריחה של המין האנושי תגיע בעוד כמה מאות שנים עם הגעתו של עידן הדלי (מחזיקים אצבעות🤞😀).
התנועה המשודרגת בחיינו, אותה אנו רואים בקטבי הירח, קשורה למחזור של אורנוס. כשאורנוס משלים מחצית ממחזור ההקפה שלו, 42 שנים, ונמצא בגלגל בדיוק ממול למיקומו בשעת הלידה, זהו קו אמצע הדרך והשינוי המהותי של אמצע החיים.
אנחנו עדיין מוּשפעים מהמחזור של סטורן שהיה מחזור החיים הישן שלנו. מחזור ההקפה של סטורן הוא 28.6 שנים, ואמצע הדרך היה בגיל 14, זאת אומרת כשיצאנו מגיל הנעורים היינו כבר אמורים לדעת מה מקומנו בחברה. כיום הבְּשֵׁלוּת של אמצע הדרך מגיעה רק בגיל 38-44. לעיתים קרובות הדור המבוגר רואה את הצעירים כאיטיים להתבגר, אך למעשה זהו מחזור התפתחותי חדש לגמרי.
אנחנו מכנים את אבן הדרך החשובה הזאת "התהפכות אוראנוס –Uranus Opposition". זהו השינוי המהותי של אמצע החיים בסביבות גיל 42. למי שזוכר את התקליטים הישנים, כאן, הופכים צד. כאן משתנים הכיוון, זווית הראייה וסדר העדיפויות.
הכל במפה קשור בסדר קוסמי נשגב; זהו זמן המעבר בשדרת חיינו, מקוטב הירח הדרומי (מחצית חיינו הראשונה) לקוטב הירח הצפוני (המחצית השנייה).
זה מעניין שאורח חיינו המשודרג קשור לכוכב מוזר ויוצא דופן.
אוראנוס הוא מוזר, הוא מסתובב לאחור, כמו וונוס, אלו שני כוכבי הלכת היחידים שמסתובבים על הציר שלהם אחורה (בכיוון ההפוך יחסית לכיוון שבו סובבים יתר כוכבי הלכת סביב צירם).
הסיבוב של אורנוס סביב השמש מיוחד - צירו נטוי על צדו, כמעט כמו של חבית מתגלגלת, וכך הוא מקיף את השמש. מדענים משערים כי גוף חיצוני התנגש בעוצמה רבה באורנוס, העיף אותו מסיבובו הרגיל ופשוט "השכיב" אותו. ...וגם יצר את מרבית הירחים של אורנוס (27 ירחים).
לאורנוס יש מערכת טבעות וירחים, וגם לחלק מהירחים של אורנוס יש את הנטייה המוזרה של הציר, וגם הם סובבים סביב עצמם כמעט "בשכיבה".
לאורנוס יש שדה מגנטי ש"מצליף", בלולאות גדולות, כל הדרך מסביב מערכת השמש. אם היינו יכולים לראות את השדה המגנטי של אורנוס כאור, לעולם לא היינו רואים כוכב אחר בשמיים. זה הכל מסביבנו.
במפת הגוף, אורנוס ימקד משיכה לכאוס בנושא של השער אותו הוא מפעיל. הוא יביא איכות של חריגות לשער הזה בעיצוב. אורנוס רוקד עם כאוס עד שעולה סדר חדש מתוכו. המדיום של אורנוס הוא יצירת סדר חדש מתוך הכאוס. אורנוס צריך כאוס כמוּזה שלו.
אני אוהב לראות את זה כבילבול של המיינד כאשר הוא מגלה שאינו שולט על חיינו. כאשר הוא מגלה שהדבר היחיד שנמשך ומחזיק מעמד הוא שינוי.
אורנוס יתרחק מהכְּלָלים, ויראה את עצמו מעל כל הכללים. אך זוהי לא איכות של מרדנות ומֶרִי אצלו. למעשה אורנוס רואה בסטורן (מחזור החיים הישן והשופט הקפדן) גם מורד וגם עבד שמחכה להוראה. מבחינתו מהפכה ועבדוּת הם שני צדדים של "המטבע הישן", והוא מעוניין בסדר החדש שיעלה מתוך הכאוס.
בשל מיקומו של אורנוס, הרחוק כל כך מהשמש, ההבדל בין העונות הוא קטן מאוד - תמיד קר וחשוך.
האור מגיע רק מתוך החושך. זהו הסוד של הצורה. זהו הטבע של המפץ הגדול. האור עולה מתוך החושך שבתוכנו. ברגע שהצורה שלנו נכונה, האור הוא שם. כל פעם שאנו פוגשים מכשול זוהי הזדמנות עבור האור. כל פעם שיש משהו שעומד בדרך הציפיות שלנו, עולה הזדמנות עבור האור.
ההפעלות של אורנוס במפה הן היכן שהאור יכול להתגלות בנו. אך איננו יכולים לשים את ידינו על האור ולמשוך אותו החוצה, כמו שאיננו יכולים למשוך את הדשא כדי שיגדל מהר יותר. אנחנו רק יכולים להיות עצמנו, ולהמתין לו להתגלות.
🌺
דביר יצחקי