יש אנשים שמוציאים מאתנו את המיטב, שמוציאים ממני את המעמקים. בנוכחות, בשיתופים, בשאלות...
אחת מהם שמצטיינת בזה היא Danit Teva Baruch היקרה. הפעם בשאלה. היא התחילה את הפוסט.
היא שאלה: הירח משלים את מסלולו סביב השערים בגלגל ב-כחודש, או כמו שאנחנו נוהגים לומר ב-28.5 ימים. אם כך, ניתן לחזות באיזה שער הוא נמצא כל פעם שהוא מלא? ובאיזה שער הוא נמצא כל פעם כשהוא נולד?
זה היה מדליק לדעת את השער שהירח נמצא בו כל פעם שהוא מלא, תארו לכם. וכל פעם שהירח חסר.
כמו שניתן לחזות במסלול השמש באיזה שער השמש תהיה ביום הארוך ביותר בשנה, וביום הקצר ביותר בשנה וכ"ו...
זה נראה הגיוני שגם עם התנודות הקטנות הוא יישאר לפחות לכמה שנים טובות באותו שער.
מיד ידעתי שזה לא כך כי אחרת כבר כולנו היינו מכירים את השער המפורסם של הירח המלא.
אבל למה בעצם? מה קורה כאן? זה דחף אותי להתבונן...ובחסדו של שער האמת הפנימית והמיסתורין, שער 61, שמופעל עכשיו על ידי פלוטו (וגם ע"י יופיטר) וחודר וקודח בנו. ירדו לי תובנות על הקשר הרחב יותר של כל זה, הקשר לחישובים האסטרולוגיים השונים שאנחנו משתמשים בהם בעיצוב האנושי.
החישוב של מחזורים גלובליים (המוטציה) מול החישוב המוכר של המפה האישית.
אבל איך הירח קשור לכל זה?
גם שמתבוננים באותו דבר, לכל מתבונן יש נקודות ייחוס שונה שמשנה את הראייה, בהתאם ל-מאיפה מתבוננים. על זה בדיוק מבוססת המכניקה, יחסים בין גופים (אנחנו) הנעים בחלל.
מסתבר שהירח אכן משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ בזמן זהה פחות או יותר, כל כ-27.3 יום (לא 28.5 ימים), אז למה אין לנו שער קבוע שהוא שב אליו? מסתבר שבחישוב הזה (שמכונה סידרי) הירח אכן משלים את ההקפה (מירח מלא לירח מלא למשל), אך בפועל, בעיניים, אנחנו רואים אותו שוב באותו מקום (ירח מלא למשל) רק אחרי כ- 29.5 ימים. ז"א כל פעם הוא כמה שערים קדימה (כיומיים בתנועת הירח קדימה) מהשער בו הוא היה בפעם הקודמת.
זה קורה כי הירח לא רק מסתובב סביב כדור הארץ. במשך הזמן הזה כדור הארץ עצמו, והירח המקיף אותו, ממשיכים במסעם מסביב לשמש. משהו כמו: כולם מסתובבים סביב כולם וסביב עצמם, ומהזווית שלנו על כדור הארץ זה לוקח יותר זמן לראות את הירח משלים את ההקפה סביבנו.
אז אין לנו שער יחיד קבוע לירח מלא ולירח נולד.
אבל זה הזכיר לי את הדילמה של החישוב האסטרולוגי הוודי מול החישוב המערבי. בעיצוב האנושי אנחנו משתמשים בשניהם, ובעצם הם לא שוללים אחד את השני, הם פשוט מסתכלים מנקודת מבט אחרת.
לחישוב המפה הידועה לטוב שלנו אנחנו משתמשים בחישוב המערבי (אסטרולוגיה טרופית), שהזכיר לי את הזמן בו אנחנו שוב רואים את הירח המלא מכאן, מכדור הארץ (אחרי 29.5 ימים). שזה ביומיים יותר מזמן ההקפה שלו בפועל.
זה ממחיש את זה מצוין, בלי להלאות בפרטים...אנחנו מודדים את ההשפעות ביחס אלינו, אנחנו במרכז היקום. עבורנו זה הזמן שאנחנו רואים אותו מכאן, וזאת נקודת מבט נכונה אחת.
זוהי המתנה של האדם המודרני שמצא דרך עבורנו...
החישוב הוודי בו אנחנו משתמשים בחישוב של המחזורים הגלובליים מתבסס על החישוב הסידרי, שבסוגיית הירח הראה שזמן ההקפה האמיתי של הירח הוא 27.3 ימים, אך זה לא הזמן שהוא הופיע שוב עבורנו כאן על כדור הארץ.
הוא מגלה לנו את החוקיות ברקע (בגלגל המזלות הסידרי תנועת השמש, הירח ושאר כוכבי הלכת נמדדים ביחס ישיר למיקום כוכבי הלכת).
לא מפתיע שההודים מתבוננים ונותנים את הזווית הרחבה יותר, ואילו האדם המערבי המודרני נותן את הזווית שלנו כאן ועכשיו. שניהם מתבוננים באותה תנועה שאנחנו מתארים באסטרונומיה רק מנקודות מבט אחרות.
אין לי דרייב להיכנס לכל הפרטים של אסטרולוגיה ואסטרונומיה. אני נהנה לראות איך כל נקודות המבט הן חלק מאותו שלם,ולהסביר את הבנתי במילים פשוטות יחסית.
לאב יו תודהה 💖 דביר