סאטוּרן – שַׁבְּתַאי
השופט
נמשיך להתבונן בכוכב הלכת סאטוּרן. זה מעניין לקחת את הזמן ולהתבונן במפה שלנו בקשר בין ההשפעות הפלנטרייות השונות. הן מנגנות יחד כמו בתזמורת (או במטאפורה של משפחה: אבא, אמא, בן צעיר וכ"ו).
ראינו שוונוס מראה לנו היכן המוסר שלנו נמצא, ויופיטר הופך את המוסר הזה לחוק שאנחנו מחויבים לשמור (להגנתנו). עכשיו הגענו לסאטוּרן, וסאטורן הוא השופט של כל זה. הוא מביא שיפוטיות בשער אותו הוא מפעיל.
כל ההיבטים הפלנטריים עובדים ביחד. אם אנחנו שוברים את החוק בשער שמופעל על ידי יופיטר, איננו נענשים שם (איננו משלמים קנס בשערים האלה). את הקנס אנו משלמים בסאטורן, למעשה ההפעלות של סאטורן מענישות אותנו, היכן שהן נמצאות במפה שלנו.
אם לדוגמא סאטורן מפעיל למישהו במפה את שער 49, והם שוברים את החוק של יופיטר במפה שלהם (השערים שמופעלים ע"י יופיטר), המקום בו הם ישלמו את הקנס (יסבלו) הוא שער 49. שער 49 הוא שער של עקרונות רגשיים והפוטנציאל לדחייה ומהפכה. הקנס יתבטא בדחייה (לדחות או להידחות) ובגירושין (מכל סוג שהוא)...
תתבוננו היכן סאטורן יושב אצלכם במפה – מכיוון שכל פעם שעולים קשיים בנושאים של סאטרון, אתם יודעים ששברתם את החוקים של יופיטר אצלכם.
סאטורן יעניש אתכם תמיד באותו מקום, גם במודע (בשחור) וגם בלא מודע (באדום).
למרות שיופיטר הוא זה שמתגמל (החוק המגן והשומר), גם סאטורן יכול לתת לנו להרגיש מאוד טוב בפנים. כאשר הוא לא מעניש אותנו החיים מרגישים טוב. הוא לא משבח אותנו ואינו טופח על השכם. הוא עוזב אותנו לנפשנו, ואין תגמול גדול יותר מאשר כאשר סאטוּרן משאיר אותנו לבד (חופש) 🙂 .
לא משנה מה אנחנו עושים בחיינו שאינו נכון, ולא משנה איפה אנחנו עושים את זה. בסופו של דבר אנחנו נענשים היכן שסאטורן נמצא אצלנו. אם אנחנו רוצים לראות כיצד החיים מענישים אותנו (כאשר אנחנו "לא חיים אותנו"), כל מה שצריך לעשות זה להתבונן בשתי ההפעלות של סאטורן והן יגלו לנו איפה אנחנו משלמים את המחיר לבּוֹרוּת.
זהו הכאב והסבל של חיינו, אך זהו הכאב והסבל של הצלפה בישבן, לא של מיסמוּר על הצלב. סאטורן אינו סדיסט או מלאך המוות. הוא כמו הורה מעניש. הוא מעניש אותך, אך אינו הורג אותך. זה "רק" כואב.
אנחנו לא כאן כדי לסבול. סאטורן מביא שלווה גדולה אם אנחנו מתנהלים "נכון", או שהוא שולל את השלום בתוכנו אם אנחנו לא מתנהלים נכון. איננו יכולים להעמיד פנים, איננו יכולים להתחבא. זה לוקח קיר עופרת בעובי של 10,000 שנות אור כדי להאט את תנועת הנוטרינו. איננו יכולים להתחבא מסאטורן.
אך איננו צרכים להיענש ואיננו צרכים לסבול אם אנחנו חיים את האסטרטגיה והסמכות. זה מאוד פשוט, זה מכני.
עבור רוב הקיום האנושי (עד 1781) מחזור החיים והניסיון האנושי שלנו הושפעו עמוקות ע"י סאטורן, ונדחסו למחזור של 28.6 שנים (זמן ההקפה של סאטורן סביב השמש). מאז גילוי אורנוס בשנת 1781, נכנסנו למחזור חדש של תוחלת חיים, 84 שנים בממוצע.
האחיזה של סאטורן על חיינו משתנה. למרות שהרבה מהתודעה האנושית מגיב עדיין למחזור הישן. ניתן לראות את התנועה של סאטורן לעבר אורנוס כהרחבה של התודעה האנושית.
שלושה מחזורי סאטורן של 28.6 שנים פוגשים בקירוב את 84 השנים של מחזור אוראנוס.
סאטורן מתחיל להשפיע יותר על מחזורי הצמיחה הפנימית שלנו.
המחזור הראשון של סאטורן מציין תקופה של ניסוי וטעייה, אבל במקום להגדיר את כל חיינו כמו בעבר, אחריו מגיע מחזור נוסף ושונה של תהליך רִחוּק, התבוננות והִתְבַּדְּלוּת.
כאשר סאטורן מפעיל שערים במרכז לא מוגדר, הוא פוטנציאל רדום, אשר יתגלה כאשר הוא מוּתנה (מופעל) ידי כוחות חיצוניים. סאטורן בתרשים שלנו תמיד מצביע על המקום שבו מופיעים קשיים בחיינו. במרכז לא מוגדר, אנשים אלו תמיד יפגוש את המגבלות שלהם באמצעות אחרים, ובאמצעות טרנזיטים.
כאשר אנשים סובלים בהתאם לשער שנמצא בסאטורן, זהו סימן ברור שהם לא הולכים עם האסטרטגיה שלהם או מכבדים את הסמכות שלהם בחייהם. סאטורן, הצל שלנו, תמיד משמיע את האזעקה ראשון. זהו התפקיד החשוב ביותר של שבתאי המודרני, להזהיר אותנו כאשר אנחנו סוטים מהמכניקה הבסיסית שלנו...
בבירכת חופשת קיץ מאוששת ומרגיעה מהשיפוטיות של סאטורן😊🏖️😎😍.
דביר יצחקי