מכירים את התחושה כשאתם פוגשים מישהו ויוצאים עם תחושת "פיספוס"? היה לכם משהו לתת או לקבל מהאחר. הייתה לכם "חבילה להעביר לאחר", אך למרות זאת אחד מכם לא היה מוכן והמפגש נאלץ להידחות לחיים אחרים.
אנחנו נמצאים בגופים "שמימיים" הנעים במהירויות גדולות בחלל, והרבה מהמיפגשים עם גופים אחרים אינם ארוע יום יומי...
אני מכיר היטב את הטעם כאשר משהו התפספס במפגש עם מישהו, כאשר מסיבה זו או אחרת לא הייתי מוכן...או כאשר האחר לא היה מוכן...
ההתעוררות בחיי ו"הנחיתה" לחיים הבריאים עבורי מאפשרים לי להיות "מוכן"...בדרך כלל (סמיילי).
איננו יכולים לראות את כל התמונה...את כל הרבדים והסמטאות של מארג החיים הגדול. ברגע עצמו, או שאנו מוכנים או שלא. אך איננו יכולים לראות את כל ההשתלשלות...כל מה שנשאר לנו לעשות זה להכנע לעיצוב "הקטנטן" שלנו, כמו כוכב קטן וזוהר העושה את דרכו בשמיים. לא להפריע לענק החיים במלאכת האריגה.
תודה לאל שה"כניעה" אינה עוד מושג מופשט ואָמוֹרְפִי (נטול צורה) אלא משהו קוֹנְקְרֶטִי, מוּחָשִׁי וברור.
SURRENDER
דביר יצחקי 15/07/2016