אלת היופי והאהבה הופיעה ובחרה בי, אך אורה סימֵּא את עֵינָי.
להתאהב לא הספיק. לשחרר את האהבה לא הספיק. עוצמתי לא הספיקה.
למוד קרבות אני והבנתי שאיני מוכן, חמקתי מזירת הקרב לפני שאשרף.
קיללתי אותה חרישית, קללות של אהבה. אחזור להילחם ביום אחר אמרתי, ויצאתי למסע.
אדם מיסתורי אני, ורב קשרים בארצות רחוקות.
עליתי לרגל אל פותרת התעלומות הנעלה, הספינקס מדלפי. היא אמרה לי את אשר ידעתי, אך חידדה והפליאה, ובכוחה כי רב חנכה אותי.
הספינקס פותרת התעלומות חנכה אותי לטנטרה, לא טנטרת המונים. אהבה היא שם המשחק. קודם אהבה עצמית
מכיוון שאיני יכול לאלת היופי והאהבה קידשתי אותה.
איני יודע אם היא עבורי, היא אלת היופי והאהבה, אך בטוח היא מורת דרך עבורי.
היא קוראת לי להתאהב בעצמי, אחרת לא אוכל לה.
אצא למסע, אלת האהבה תמתין בסבלנות.
אני, לבוסתן האהבים חוזר רק כאשר אנטוף באהבה עצמית. כאשר אוכל להסתכל לאלת האהבה בעיניים מבלי להחרך.
קידשתי אותה ועכשיו אני יכול להרגע, הגיעה שעתי לנשום את עצמי.
כל חיי המתנתי למרחב נשימה הזה. למרחב הפיזי החמקמק הזה.
לפעמים שערי החסד נפתחים, ובזמנים עוצמתיים כאלה אנחנו יכולים לעבור למטריקס אחר.
דביר יצחקי