זוגיות

אחת השאלות המרכזיות שעולות במיפגשים עם אנשים היא שאלת הזוגיות; " איך אמצא או אשפר את הזוגיות בחיי? מה אומרת ההיומן דיזיין על זוגיות?"

לפני הרבה שנים אמר לי חבר: "בני אדם הם לא נעליים, הם לא באים בזוגות." הסתכלתי עליו משועשע ולא התייחסתי כי הרגשתי שזאת הייתה ציניות שנבעה מתוך הפחדים שלו מאינטימיות...אך גם הרגשתי שהוא נגע במשהו.

ההיומן דיזיין חושפת את הדינמיקה בין אנשים בצורה מדוייקת להפליא שמאפשרת לנו למצוא הרמוניה (סוף סוף) ביחסים... כאשר אנו מקבלים ומכבדים את השונות, הייחודיות של כל אחד.

הפרדוקס הוא שעכשיו כשאנחנו סוף סוף רואים איך כל זה עובד, אנחנו רואים שזוגיות לא עובדת ... לא מה שנהוג לצפות מזוגיות בעולמנו, לא כמו באגדות, לא כמו בדת ולא כמו מה שנהוג בכל חברה ובכל תרבות.

בעבר, בתודעה הישנה, ניסינו לממש את עצמנו מתוך האיחוד שבזוגיות (או היעדרה-פרישות). אנחנו עדיין מתנהלים מתוך אותה הבנה, אנחנו כמהים לאבד את עצמנו בזוגיות שתממש אותנו...או למצוא את החופש ה"מוחלט" בבדידות.

זאת התניה חזקה מאוד ועתיקת יומין, גם אצל האנשים הפרוגרסיבים ביותר, ובמיוחד בארץ, למצוא את עצמנו בזוגות, כמו בטיול שנתי בבית הספר כשמסתדרים בשורה של זוגות. למצוא את הנשמה התאומה...

היידע של ההיומן דיזיין עושה סדר ומראה איך זה עובד. לא נועדנו לאבד את עצמנו לא בזוגיות ולא בבדידות...להיפך, נועדנו למצוא את התיזמון הנכון לנוע בין שיתוף לבדידות כך שנטעם משני העולמות...בעזרת האסטרטגיה והסמכות שלנו.

הצעד הראשון הוא "הפרדת כוחות"....אני אני ואת את, וזה לא משנה באיזה סוג של קשר אנחנו נמצאים.

היכולת לחוות את האחר ולחוות איתו את החיים היא אחת מפלאי החיים. אך לא משנה כמה עמוק ניגע במישהו ולא משנה כמה נאהב אותו תמיד נישאר בחוץ. המכניקה חושפת שזה בלתי אפשרי לחלוק את הרכב עם נוסע אחר. רק נוסע אחד יכול לשבת בתוך הרכב.

גם באיחוד המיני אנחנו נשארים בחוץ, כמו שרה אורו הו אמר, הפתחים והחללים בגופנו, כמו הפה והגרון למשל, במובן מסוים הם עדיין בחוץ. תדמיינו לעצמכם שהפתחים בגופנו הם "קיפול של הגוף פנימה" שיוצר חלל בו האויר שבא מבחוץ ממשיך לזרום, זה עדיין לא באמת בתוך הרכב.

אנחנו יכולים להתחכך רכב ברכב, אך לא להיכנס ולשבת ברכב של מישהו אחר.

ההתניה הזאת למצוא את עצמנו כתוצאה מהאיחוד יוצרת ציפיות ולחץ על הזוגיות לספק משהו שהיא לא בנויה לספק...וזה מרחיק אותנו מהעונג שבמיפגש עם הרכב קסום של האחר.

המקום בו ההתניות של הזוגיות מתבטאות חזק במיוחד הוא השינה, המינהג לישון ביחד!

במשך היום, גם במגע אקראי עם אנשים כמו בחנות, אנחנו כל הזמן נכנסים ויוצאים משדות אנרגטיים שונים (הקוטר של האורה, השדה האנרגטי שלנו, הוא 4 מטר או יותר). עקב כך זה ממש הכרחי לישון לבד באורה שלנו, בחדר שלנו, במרחב פיזי בו נוכל לנוח מעיבוד מתמיד של אנרגיות שלא שלנו.

אם בלילה אנחנו ממשיכים "לעבוד" אם אנרגיות שלא שלנו המנוחה של הרכב שלנו לא שלמה ואנחנו לא יכולים לממש את הפוצנטיאל של הרכב לנוע בבהירות ובבריאות במשך היום.

יש עיצובים שזה יותר קריטי בשבילם מאחרים, אך במידה כזאת או אחרת זה נכון לכל העיצובים!..כשמישהו נכנס לתהליך ומתנגד לישון לבד, התהליך הוא קרוב למשימה בלתי אפשרית...כמו לנסות לשחות בבריכה ריקה ממים....הרכב צריך את הזמן שלו לנוח באנרגיה הטבעית שלו!

עצם השינה לבד יכול לשחרר כבדות מצטברת בזוגיות ולהתחיל להסיר אזיקים של התניות עתיקות יומין בהתנהלות שלנו.

שמתם לב שהרבה זוגות נשואים מקרינים ונותנים תחושה של קהות חושים ועייפות, בשעה שאנשים שחיים לבד, ולא משנה כמה רחוקים הם מעצמם, מקרינים יותר חיות?... אלא אם הם מצאו דרכים אחרות לרמוס את החיות שלהם.

גם אצל הרבה אנשים אינדבידואלים בטיבעם שנהנים לישון לבד, ברגע שהם נכנסים לזוגיות הם עוברים בהילוך אוטומטי לישון ביחד.

כדי להנות אחד מהשני אנחנו צרכים להיזרק קודם כל לבדידות שלנו, לא במובן השלילי אלא ב"לבדיות האקסלוסיבית" שלנו, הרכב שלנו בנוי ככה. החופש להיות מי שאנחנו דורש מרחב פיזי שמאפשר את מיצוי המיטב בחיינו.

אני נדהם לראות שזוגות של אנשים רגישים, אנשים שעושים מדיטציה ועבודה אנרגטית ישנים ביחד. זה בלתי אפשרי!

למרות שאני בזוגיות ארוכה אני ישן לבד כבר שנים רבות. אם יוצא לי במקרה לישון עם בת זוגי, אני לא ישן טוב בלשון המעטה. אני מתעורר עם הקולות והנשימות של הגוף שלה. אני אפילו מתעורר עם החלומות שלה שמהדהדים פתאום בראשי...עד כדי כך התחדדה הרגישות שלי.

בעבודתי הבחנתי שהרבה פעמים דוקא האנשים שזקוקים לשינה לבד במיוחד, הם אלו שמתנגדים לישון לבד....בגלל הפתיחות שלהם (בצורה כזאת או אחרת) הם פיתחו תלות באנרגיה של האחר.

הם יכולים להרגיש שהאינטימיות נגזלת מהם, אך זה בדיוק להפך, מה שנגזל מהם הוא רק מה שמעייף ומכביד על היחסים... הם זקוקים לגמילה.

אם אנחנו רוצים להתעורר בחיינו אנחנו חייבים לקחת צעד אחורה ולדרוש בחזרה את המרחב הפיזי שלנו. וזה לא רק בשינה. בדרך כלל אנחנו לא יודעים את התיזמון הנכון, מתי לצאת ולחזור למרחב הפיזי שלנו, כי איבדנו את עצמנו לדעת בסרט של חיינו.

המרחב הפיזי שלנו נחצה ולא כובד עוד בילדותנו. הם...וגם אנחנו לא ידענו אחרת. זוגיות וחברות בריאה מתחילה עם גבולות פיזיים ברורים, וכיבוד הגבולות האלו.

 התחלתי עם זוגיות והגעתי לשינה.

לסיום אזכיר שהמפתח הראשון לזוגיות בריאה הוא שהאינטרקציה מתנהלת באמצעות האסטרטגיה והסמכות שלנו, ולא המיינד שאינו יכול לדעת את התיזמון הנכון לאינטרקציה והתנהלותה.