דילמות בדינמיקה בין האַוּרוֹת

אחת הדילמות המאתגרות ביותר בחיינו היא דילמת היחסים בין בעלי הסקרל המוגדר (הגנרטורים) לבעלי הסקרל הפתוח (כל הטיפוסים האחרים).

זוהי דילמה שעולה שוב ושוב מכיוון שאלו הן תובנות חדשות שרק מתחילות להכות שורשים בתודעה האנושית. כה חשוב להבהיר ולחדד אותן.

הסקרל המוגדר יוצר אַוּרָה פתוחה ועוטפת. זוהי אנגיית החיים שמחבקת את מה שסביבה, לוקחת אותו פנימה ו"בונה" איתו את החיים. רה אוּרוּ הוּ נהג לכנות את הגנרטורים ה"בונים הגדולים" של החיים.

הגנרטורים מהווים כשני שליש מהאוכלוסיה והם מייצגים את החיבוק העוצמתי של אנרגיית החיים.

השליש האחר, פתוחי הסקרל ניזונים מחיבוק החיים של הסקרל שעוטף אותם ומושך אותם פנימה לתוך החיים.

הדילמה היא שבמינון גבוה מדי חיבוק הסקרל הופך ל"חיבוק דוב" עבורם , החיבוק העוטף והמגונן הופך למעיק ומזיק עבורם.

פתוחי הסקרל אינם מעוצבים "להשאר בפנים" לאורך זמן! אני מתכוון לפעילות הדורשת אנרגיה פיזית מתמשכת, וכוללת גם אינטרקציה פיזית מתמשכת עם אנשים אחרים! זה לא שהם אינם מעוצבים לחוות אינטימיות, כולנו מעוצבים לחוות אינטימיות, אך במינון ובאיכות שונה.

פתוחי הסקרל הם במיטבם כאשר הם באים מבחוץ פנימה, הם מבקרים את החיים, מסייעים לחיים: מדריכים, משפיעים ומשקפים...ויוצאים החוצה.

הדילמה היא שהתדר הדומיננטי הוא הסקרל המוגדר נותן החיים. הגנרטורים מהווים את הרוב והם שקבעו את חוקי "אינטרקציה נורמטיבית"...שאינה תואמת לעיצוב של פתוחי הסקרל. ז"א שכל פתוחי הסקרל נמצאים תחת לחץ מתמיד להשאר באינטרקציה עם אחרים במינון גבוה מדי שאינו בריא עבורם!

כאשר הסקרל הפתוח סופג את אנרגיית החיים במינון גבוה מדי הוא חווה אותה בעוצמה מעוותת ואינו יודע מתי מספיק זה מספיק. גם כאשר הגנרטורים כבר פרשו לנוח הוא ממשיך...

לכל פתוחי הסקרל, היכולת לעזוב אירועים חברתיים לפני תומם, בעוד ההתרחשות עדיין בשיאה, מהווה מקום עמוק להתבוננות בהתניות של הסקרל הפתוח.

ואנחנו נמשכים אחרי מה ששונה מאיתנו...יחסים עמוקים נרקמים בין מוגדרי הסקרל לפתוחי הסקרל, שמביאים להמון דילמות מכיוון שהאינטרקציה הנורמטיבית היא במינון גבוה מדי עבור פתוחי הסקרל.

זה נכון במיוחד עבור פרוג'קטורים וגנרטורים מכיוון שהם "נועדו זה לזה"...הם נמשכים זה לזה ומתאהבים זה בזה...ורוקמים הרבה סיפורים רומנטים אודות הקשר , אך האמת היא שהם נועדו לשתף פעולה בעבודה ולא באינטימיות.

באינטימיות המגע הוא מתמשך. האַוּרָה של הפרוג'קטור היא אַוּרָה סופגת. היא סופגת את אנרגיית הגנרטור עמוק פנימה ואם היא לא יודעת מתי לפרוש היא מהר מאד מוצפת מאנרגיית הגנרטור, וחווה את חיבוק החיים כחיבוק דוב חונק.

מהצד השני האַוּרָה של הפרוג'קטור אינה רק סופגת, היא גם חודרת. וחודרת בקלות לאַוּרָה הפתוחה של הגנרטור. וגם כאן במינון מתמשך החדירה מציפה את הגנרטור, מפריעה לתהליך שלו ומביאה להתנגדות הגנרטור לאנרגיית הפרוג'קטור.

וזה נכון גם באינטרקציה בין גנרטורים למניפסטורים ורפלקטורים. איכויות האַוּרָה של פתוחי הסקרל שונות מאד מאיכויות הסקרל המוגדר.

אינטימיות בין הסקרל הפתוח לסקרל המוגדר היא מאתגרת (בלשון המעטה... היא לא באמת עובדת ). אך זה לא אומר שאם אתם נמצאים בתוך מערכת יחסים כזו אתם צרכים לצאת עכשיו ולשבור אותה! בשביל זה יש לנו את הסמכות האישית שלנו, שרואה מה נכון לנו, רק לנו, בנסיבות החיים שלנו! ...ובאיזה עיתוי...

אם אתם נמצאים בתוך מערכת יחסים כזו, מודעות ומרחב יכולים לעזור המון, במיוחד מרחב ...הרבה הפרדה ומרחב (שגם הם במינון גבוה יכולים ליצור דילמה, במיוחד עבור הגנרטור ).

גילוי המכניקה נועד לעזור לנו, לא להעיק עלינו! אם איננו רותמים את המידע הזה לתהליך שלנו (אסטרטגיה וסמכות!) הידע נשאר מנטלי ויכול אף להפריע ולהזיק לנו.

כאשר אנחנו פועלים בהשפעת אינפורמציה עוצמתית מבלי להטמיע אותה בתהליך שלנו (אסטרטגיה וסמכות התוצאות חסרות משמעות...חוסר סיפוק מכאן או מכאן.

החיים אינם מושלמים אך האסטרטגיה והסמכות מושלמים; התהליך שלנו מושלם מכיוון שאין דומה לו ואי אפשר להשוות אותו לאף אחד אחר!

הידע עוצמתי, אך כדי לראות מהו אומר עבורנו, כדי לגלות מה באמת צופנים החיים עבורנו, אנחנו חייבים לאחוז קודם כל באסטרטגיה ובסמכות, לאחוז ולא להרפות מהתהליך שלנו. לא לוותר, להמתין בסבלנות ולחצות בעד המסך המנטלי כדי לראות מה נכון עבורנו.

טוּק טוּק, גלה לנו מה נכון עבורנו.

דביר יצחקי